ישיבת כרם ביבנה

פגישה עם הרבי!

ינון אברמשוילי

מאמר לרגל ג' תמוז - יום ההסתלקות של האדמו"ר מחב"ד הרב מנחם מנדל שניאורסון זיע"א

היה זה אחרי שהרבי הריי"צ עזב את רוסיה ללטביה, כמה ימים אחרי שמחת תורה תרפ"ח. החסידים נשארו לבד. הרבי הריי"צ דיבר אז בתחנת הרכבת, על כך ש"גבול גשמי לא מפריד בינינו", אך החסידים במרירות גדולה, חזרו כל אחד למקומו. חלק מהחסידים גרו בעיר חרקוב, והם חשבו מה לעשות כדי להמשיך להיות מחוברים לרבי, הרי אי אפשר לכתוב מכתב (בשל השלטון), אי אפשר לשאול, אי אפשר להיכנס ליחידות, אי אפשר להיכנס להתוועדות – מה עושים?!


זה היה אז, בתרפ"ח, אך האמת היא שהשאלה צפה ועולה לה רבות בקרב חסידי חב"ד דווקא בדורנו. 'הדור היתום', הדור שנולד לאחר ג' תמוז תשנ"ד, ולא זכה להכיר, לפנות, לשאול או אפילו לחזות ברבי.


נחזור לסיפור. בין חסידי חרקוב היה החסיד המפורסם ר' איצ'ה 'דער מתמיד', שהחליט לקחת אתו שניים מזקני החסידים (אחד מהם היה חסיד של הרבי המהר"ש ואחד עוד של הרבי הצמח צדק), כבית דין, ואמרו: "אנחנו קובעים שמהיום יהיה שיעור חסידות כל בוקר, ומי שלא יגיע לשיעור - לא יגמור את שנתו!" סיפר ר' מענדל פוטרפס, שהתגורר גם הוא בחרקוב, שהשיעור הזה החזיק המון זמן, כולם הגיעו ללמוד חסידות בבוקר, ואחד שחשב לא להגיע, אשתו הייתה דואגת לזרוק אותו מהבית ואומרת לו: "תרוץ מהר לשיעור החסידות! אני לא רוצה להישאר אלמנה!", "זה השאיר אותם מקושרים בלב ובנפש לרבי", מספר ר' מענדל, "על אף שגשמית הם היו מנותקים".


ניתן לומר שבסיפור זה טמונה התשובה.


בהקדמה לספר התניא, כותב אדמו"ר הזקן, שקשה מאד להגיע לתובנות בעבודת ה' מתוך קריאה ולימוד בספרים, כיוון שלכל אחד יש נפש שונה ויכולת תפיסה שונה וממילא עלול כל אחד לקבל את הדברים בצורה שונה ולהבינם אחרת. לכן, כותב אדמו"ר הזקן את ספרו "ליודעי ומכירי קאמינא", לתת עצות ומרגוע לנפשו.


בפשטות, "ביודעי ומכירי קאמינא", הכוונה לאלו שאדמו"ר הזקן אכן הכיר אותם, חסידיו, אלו שנפגשו עמו ושפכו נפשם לפניו. אך מה לגבי הדורות הבאים? האם להם ספר התניא לא שייך?


את השאלה הזו שאל ר' שמואל גרונם (שהיה משפיע בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש), והסביר שאדמו"ר הזקן כתב פנימיות התורה שמכוונת לפנימיות הנשמה, ואם אדם לומד פנימיות התורה ברצינות ובתמימות – מתגלה הקשר שבין הדברים, בין פנימיות התורה, ספר התניא, לבין פנימיות נשמתו, שהרי פנימיות הנשמה אינה שונה בין יהודי אחד לשני, וכפי שמוסבר בכמה מקומות בחסידות, שמצד עצם הנשמה עם ישראל הם נשמה אחת בגופים מחולקים. "ז"א", הוסיף ר' שמואל גרונם, "כשאתה לומד תניא, אתה נכנס לאלטער רעבע (אדמו"ר הזקן) ליחידות!"


ואכן, אם נתבונן איך שבחסידות מוסבר מה הוא 'רבי', מהי הנקודה האמתית של רבי, החל ברבי הראשון - משה רבנו. הוא אומר לעם ישראל: "אנוכי עומד בין ה' וביניכם". בשפת החסידות הוא מכונה 'ממוצע המחבר', כי הוא משמש כעין דרג ביניים, שעומד בין עם ישראל ובין הקב"ה ומחבר ומקשר את העם אל ה'. לכן ה"ויאמינו בה'" צמוד ל"ובמשה עבדו", משום ששלמות האמונה בה' והדבקות בו יכולות להיעשות דווקא על ידי האמונה ב"משה עבדו" וההתקשרות אליו.


אם כן, דרכו עוברת החיות האלוקית לדור, ועל כן יש להיות מקושר לראשי אלפי ישראל (ע"פ תניא פרק ב'), הוא זה שאומר את דברי החסידות, והלימוד וההליכה בדרכיו, היא היא ההתקשרות. וכפי שכתב הרבי הריי"צ בעצמו לאחד מחסידיו שלא זכה לראותו פנים אל פנים: "ההתקשרות האמיתית היא ע"י לימוד התורה. כשהוא לומד את מאמרי החסידות שלי וקורא את השיחות; כשהוא מתחבר עם חסידים בלימוד ובהתוועדות; וכשהוא מקיים את בקשתי באמירת תהילים ובשמירת זמני הלימודים - בזה היא ההתקשרות".


וכך הם אכן פני הדברים. מספר המשפיע הרב מנחם מענדל גורביץ': "כשאנחנו ראינו את הרבי, אז הכל תורגם לראייה גשמית, וכל אחד מאיתנו זוכר שגם בזמן שראינו את הרבי לא הכל היה מושלם אצלנו, היו גם כן כשלונות, ולא הכל הלך בסדר, כי התקשרות היא לא רק ראיית פני הרב, ראיית פני הרב שאתה רואה ככה בגשמיות, כל גוי שעבר ברחוב ראה את הרבי, אז הוא התקשר לרבי? העיזים בליובאוויטש ראו את כל רבותינו נשיאנו (אדמו"רי חב"ד), אז העז הפסיקה להיות עז? לא! כי ראייה גשמית אם היא לא מלווה בראייה פנימית של לימוד תורתו, היא כמעט ולא כלום!


וממילא, ברגע שאדם לומד את התורה של הרבי ועושה את רצונו – הוא נפגש עם הרבי! חוסר הראייה המוחשית, ובעצם, הסתלקותו של הרבי – לא גורעת כהוא זה מעצם ההתקשרות הנוצרת ע"י ההליכה בדרכיו ולימוד תורתו, זה גובר על כל ההסתרים, שהרי תורתו של הרבי – היא היא הרבי.


שנזכה בקרוב ממש ל"הקיצו ורננו שוכני עפר" והרבי בתוכם, בגאולה האמתית והשלמה!


(פורסם באשכולות 384 # חקת תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בא' תמוז תשע"ו

קוד השיעור: 7142

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לרגל ג' תמוז - יום ההסתלקות של האדמו"ר מחב"ד הרב מנחם מנדל שניאורסון זיע"א (זמן קיץ תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע 2 P
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע 2 P
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע 2 P
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע 2 P
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע 2
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע 2 P
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע 2 P
הרב מנחם מנדל בלכמן
הרב מנחם מנדל בלכמן
ע 2