ישיבת כרם ביבנה

ביזת מצרים כגאולה רוחנית

חגי לוי


בפרשתנו, מסופר על עם ישראל אשר עוזב את ארץ מצרים וזוכה לצאת מעבדות לחירות. רגע לפני יציאת בני ישראל ממצרים מצווה הקב"ה את משה ציווי שמעורר כמה תמיהות, "דבר את באזני העם, וישאלו מאיש רעהו... כלי כסף וכלי זהב..."


יש לשאול על ציווי זה, הרי עם ישראל כרגע זוכה לדבר שהוא הכי מייחל לו - היציאה לחופש סוף כל סוף, השחרור מהעול המצרי אשר סבל ממנו מאתיים ועשר שנים, וכרגע נמצא במצב של 'אופוריה רוחנית', של יציאה לחרות ומה העניין עכשיו שהקב"ה צריך לצוות על בנ"י דרך משה ללכת ולרדוף אחרי הכסף של שכניהם המצרים? הרי כל מה שבני ישראל רצו כעבדים הם קיבלו – היציאה לחופשי, ומדוע הם צריכים עכשיו ללכת ולבקש כסף משכיניהם?


גם אם נאמר שהכסף הזה נצרך להם בשביל התחלה כלכלית טובה בארץ שאליה פניהם מועדות, הרי די בביזת הים שהייתה כפולה ומכופלת ממה שקיבלו במצרים, כמובא במדרש רבה על הפסוק "תורי זהב נעשה לך" - זו ביזת הים "עם נקודות הכסף" - זו ביזת מצרים. נמצא, שביזת מצרים לא הייתה נצרכת לעניין כלכלי שהרי די בביזת הים לעניין זה, וחוזרת השאלה מה היה הצורך באותו ציווי על ביזה זו?


וכן יש לשאול: הקב"ה אומר למשה "דבר נא", ועל כך אומר רש"י אין נא אלא לשון בקשה, ומדוע היה צריך לבקש מבני ישראל ללכת ולשאול מהמצרים והלא די לצוות אותם לעשות זאת כמו בשאר המסרים שהעביר משה לבני בצורה הזו?


רש"י על אתר כותב שהעניין בציווי הנ"ל הוא כדי שתתקיים ההבטחה שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, שכתוב "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" ובכדי שלא יצא מצב שלא תתקיים ההבטחה לעניין הרכוש אשר הובטחה לאברהם ציווה הקב"ה את הציווי הנ"ל.


אולי עתה נוכל לבאר את סיבת הציווי בפרשתנו, אולם מעתה יש לשאול על הבטחת ה' בברית בין הבתרים: מדוע חשוב היה כל כך להבטיח לאברהם אבינו שכאשר בניו ייצאו ממצרים הם ייצאו עם רכוש? כמו כן עדיין קשה מדוע צריך לבקש ולא די בציווי.


בכדי ליישב את העניין, ניעזר בדבריו של הרב קוק (בספרו עין אי"ה ברכות א, קיד). עלינו להבין לעומק את הבעיה שבה היו שרויים בני ישראל כתוצאה מהשיעבוד הקשה אשר חוו במשך מאתיים ועשר שנה.


צריך להבין, שלבני ישראל היו שתי בעיות שנוצרו בשהותם במצרים: האחת - בעיה פיזית שהיו נתונים כל יום בעבודה קשה אשר איננה פוסקת ולא מרפה מהם, והשנייה (שהיא הבעיה העמוקה יותר מבין השתיים) - בעיה רוחנית. כעבדים רגילים היו להיות נתונים למרות אדוניהם בכל זמן, לעבד אין דעה משלו וכל עולמו קשור בלרצות את אדונו.


נכון, באמת כל מה שעבד רגיל אינו רוצה אלא להשתחרר מהעול הפיזי שנתון בו כעבד, ובזה די כדי ליישב את דעתו ובעיותיו, אבל גם אחרי שמשתחרר מהעול הפיזי, עדיין נשארת אצל אותו עבד הבעיה שבאופיו ודעתו עדיין נשאר עבד.


כאשר הקב"ה אומר לאברהם שבניו ירדו למצרים וייהפכו לעבדים ואחרי כן ייצאו וישתחררו מכך, אין הדבר מספק את אברהם, כיוון שאחרי שישתחררו מהיותם עבדים איך ישתחררו מכך שברוחם עדיין הינם עבדים? והלא אח"כ צריכים לבוא ולהקים יישוב משגשג בארץ ואיך דבר כזה יכול להתקיים עם אנשים שיש להם רוח ודעת של עבדים?


לפי הדברים הללו יש לומר, שביזת מצרים באה כדי לתת מענה לבעיה השנייה שהיתה לעם ישראל כעבדים, אחרי שהבעיה הראשונה נפתרה ויצאו לחירות פיזית היה צריך להוציאם לחרות רוחנית וזה התבצע בין השאר גם ע"י ביזה זו. ולפי"ז יש לפרש:


"בקשה" נתונה לדעתו של מושא הבקשה, בשונה מ"דרישה" שאינה צריכה את דעתו. משה בציווי ה' בא ומבקש מבני ישראל ללכת ולשאול מהמצרים, ולא דורש מהם, וכך בעצם נותן משה לבני ישראל לבוא ולהביע את דעתם, לבוא ולהפוך מעבדים אשר דורשים מהם כל הזמן לבני מלכים אשר מבקשים מהם ושואלים לדעתם.


השכר אשר בנ"י יקבלו בביזת מצרים, אותן "נקודות הכסף", חשיבותם היא ממש לא החשיבות הכספית שלהם, אלא יש בהם חשיבות גדולה הרבה יותר, ע"י שאלת הכסף והזהב יצליחו עם ישראל להפוך מעם של עבדים לעם של אדונים אשר עומדים על דעתם וכן גם מקבלים שכר על עבודתם.


וכך מבטיח ה' לאברהם שבניו יצאו גם מהעבדות הפיזית וגם מעבדותם הרוחנית וכך יוכלו לחזור לארץ המובטחת כעם שיכול לעמוד על דעתו ולהיות 'ממלכת כוהנים וגוי קדוש'.


 (את עיקרי הדברים גם שמעתי בשיחה מראש הכולל, הרב זכריה טובי שליט"א, בסעודה שלישית בשנה שעברה)


(פורסם בעלון אשכולות 636 - פרשת בא תשע"ו)


 

 

השיעור ניתן בה' שבט תשע"ו

קוד השיעור: 6821

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת בא (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




אור ישראל שוורץ
ע K
הרב מאיר אורליאן
הרב מאיר אורליאן
ע K
הרב מאיר אורליאן
הרב מאיר אורליאן
ע K
אבישי אהרוני
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב אריה שטרן
הרב אריה שטרן
ע K