ישיבת כרם ביבנה

לא הזכרת (לא) קיימת

ר' טל לוי


נחלקו הראשונים בדין השוכח להזכיר "יעלה ויבוא" במנחה של ר"ח אם עליו לחזור ולהתפלל ערבית שתיים בערבית של מוצאי ר"ח.


דעת רבינו יהודה המובאת בתוספות (ברכות כו ע"ב) שלא צריך לחזור ולהתפלל ערבית שתיים, משום שאין כל תועלת לחזור ולהתפלל ערבית שתיים, בזמן שבתפילת התשלומין בין כה וכה אינו מזכיר "יעלה ויבוא". בלשון התוספות:


דלמה יתפלל עוד הרי כבר התפלל כל תפלת המנחה מבעוד יום לבד ר"ח שלא הזכיר א"כ אין מרויח כלום אם יחזור ויתפלל במוצאי ר"ח הרי לא יזכיר עוד תפלת ר"ח.


מאידך, חכמי פרובינציה חלקו על דברים וסברו שבכה"ג, ששכח "יעלה ויבוא" במנחה של ר"ח, יחזור ויתפלל תפילת ערבית שתיים. וכך כתבו התלמידי רבינו יונה בשמם:


דכיון שבאותה תפלה לא יצא ידי חיוב שלא התפלל אותם כדינה כמי שלא התפלל כלל דיינינן ליה ומתפלל שתים לערב ואף על פי שכבר עבר ר"ח ואינו מזכיר ענין ר"ח.


בביאור מחלוקתם של הראשונים, כתבו האחרונים [הרב צבי פסח פרנק בשו"ת הר צבי ח"א סימן נ"ד, הגרי"ד סולובייצ'יק בספר רשימת שיעורים על מסכת ברכות (כו ע"ב)] שיש לחקור האם "יעלה ויבוא" מהווה אזכרה ותוספת שתקנו לאמרה בתפילת שמונה עשרה, או שמא "יעלה ויבוא" הוא חלק בלתי נפרד מתפילת שמונה-עשרה .


על הצד שהגדר של "יעלה ויבוא" הינו רק הזכרה, מתברר שאדם יצא ידי חובת תפילת שמונה עשרה אלא שחסר לו האזכרה של "יעלה ויבוא". כך סבר רבינו יהודה, ש"יעלה ויבוא" הוא רק אזכור, ולפיכך, צודק הוא בטענתו שאין כל תועלת לחזור ולהתפלל ערבית שתיים במוצאי ר"ח, משום שבלאו הכי לא יוכל להזכיר "יעלה ויבוא".


הצד השני של החקירה מעלה, שאי ההזכרה פירושו כאילו לא התפלל כלל. אמירת "יעלה ויבוא" אינה בגדר תוספת אלא היא חלק בלתי נפרד מעצם מטבע לשון התפילה. לפיכך, ודאי שצריך לחזור ולהתפלל ערבית שתיים, אפילו שלא יזכיר "יעלה ויבוא", שעליו להשלים תפילה שלמה שהחסיר. כך סברו חכמי פרובינציה, אותם הביאו הראשונים.


להלכה כתב השו"ע כדעת חכמי פרובינציה ולא כדעת רבינו יהודה:


טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח ולא הזכיר של שבת, מתפלל במוצאי שבת שתים, ואינו מבדיל בשניה, ויתפלל אותה בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר; וה"ה אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ר"ח.


השבוע התחלנו לומר "ותן טל ומטר". הסתפק הרב צבי פסח פרנק, בשו"ת הר צבי מה דין אדם ששכח לומר "ותן טל ומטר" בערב שבת, האם צריך לחזור או לא. לפנינו ספק זהה לספק אותו הבאנו לעיל, לגבי השוכח לומר "יעלה ויבוא" במנחה של ר"ח אם יתפלל ערבית שתיים. מצד אחד יתכן ועליו לחזור ככל אדם שהשמיט חלק מן התפילה, מצד שני , יתכן ועומד כאן הנימוק, שאין תועלת שיחזור, שבין כה וכה לא יזכיר "ותן טל ומטר" בתשלומיו (שכן בערבית של שבת אין אומרים "ותן טל ומטר"). 


הרב פרנק הביא בשם ר' חיים מבריסק, שאי אמירת "ותן טל ומטר" בכה"ג, אינה קשורה למחלוקת הראשונים הנ"ל, משום ש"ותן טל" ודאי שאינו אזכרה שיש להזכיר אלא הוא חלק מברכת השנים ובחיסור שכזה ודאי לא נחשב שהתפלל תפילת י"ח.


וכך כתב ב'הר צבי':


ושמעתי בשם הגאון ר' חיים הלוי זצ"ל, על מי שהתפלל במנחה ערב שבת ושכח ולא הזכיר טל ומטר ונזכר בליל שבת, שבזה כו"ע מודו שצריך להתפלל ערבית שתים אעפ"י שבתפלת ערבית של ליל שבת בין כך לא יזכיר טל ומטר, ומחלק בענין זה בין הזכרת יעלה ויבא שהיא איננה בכלל מטבע הברכה ובין הזכרת טל ומטר שהיא ממטבע הברכה, וכל שלא הזכיר טל ומטר הוי כמשנה מטבע הברכה ולדברי הכל כאילו לא התפלל כלל.


אמנם, הרב צבי פסח פרנק, חולק להדיא על ר' חיים וסובר, שאם לגבי ר"ח הסתפקו הראשונים אם "יעלה ויבוא" הוא בגדר אזכור או חלק מהתפילה, הרי שלגבי "תן טל ומטר" אין מה להסתפק כלל, וודאי שנחשב אזכור. אחת ההוכחות שלו היא, מאדם השוכח להזכיר "טל ומטר" בברכת השנים ונזכר קודם "שומע תפילה", יאמר "ותן טל ומטר" בברכת שומע תפילה, משא"כ גבי "יעלה ויבוא" שמקומה הבלעדי הוא בברכת העבודה. וכך כותב הוא שם:


אולם נראה לי, דאם הזכרת יעלה ויבא איננה בכלל מטבע הברכה, כ"ש שהזכרת טל ומטר לאו בכלל מטבע הברכה היא, שהרי הזכרת יעלה ויבא מקומה רק בברכת רצה, ואם פתח במודים חוזר לרצה (שו"ע סימן תכב), ואילו לענין הזכרת טל ומטר קיי"ל (טושו"ע קיז, ה) שאם לא שאל טל ומטר ונזכר קודם שומע תפלה אין מחזירין אותו ושואל בשומע תפלה.


נמצאנו למדים, כי יש מחלוקת כיצד להגדיר אמירת "יעלה ויבוא" ו"ותן טל ומטר" שאנו אומרים בתפילה, האם אותם אזכרות עוברות תהליך של סינתזה עם שאר חלקי התפילה, או שמא יש כאן שני גופים שונים, אשר פועלים יחד, וכשהאחד אינו קיים אין זה בהכרח משבש את קיומו של השני.


(פורסם בזמורות 138 - חשון תשע"ו)

 

 

השיעור ניתן בט"ו חשון תשע"ו

קוד השיעור: 6665

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר בהלכות תפילה (זמן חורף תשע"ו)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2
הרב אפרים רובינשטיין
הרב אפרים רובינשטיין
ע 2