ישיבת כרם ביבנה

שוטה לדבר אחד מול הפרעות פסיכוטיות

ר' מאיר דוד בראל


מיהו השוטה לדבר אחד? האם הוא פטור לגמרי מן המצוות? האם ניתן לחייבו? אלו מקצת השאלות העולות סביב המושג שוטה לדבר אחד.


כבר בשבוע שעבר הזכרנו את התיאור המובא בשו"ת חכמי פרובינציאה (סי' נז) המתאר את מצבו, וז"ל בתמצות: "מזה שתי שנים מהומות דמיונות יבהלוהו תמיד, מדמה שיש אנשים בבטנו ויפחידוהו (כתוצאה מכך נמנע משלושה דברים אכילת בשר שתיית יין ואינו ישן על מיטות) כי לפי מחשבתו הבשר והיין יגדילו חוליו, ובהיותו שוכב על המיטות ידמה כי האנשים אשר בבטנו יפחידוהו, ולכן ישן ע"ג קרקע וספסלים, ולא נמצאת דעתו משובשת אלא באלו הדברים ושואל ומשיב כעניין בשאר דברים".


מדובר באדם שמתנהג בנורמליות לחלוטין, אין שום הבדל התנהגותי מהותי בינו לכל שאר הבריאים אלא שפשוט הוא חווה חוויות אשר אנשים בריאים לא חווים.


מצב זה ברפואה נקרא הפרעה פסיכוטית.


מימי קדם ועד למאה ה 19-20 לא הייתה קיימת הבחנה ברורה בין מקרים של הפרעות פסיכוטיות שונות כגון - מאניה פסיכוטית, דיכאון הפסיכוטי, ביטויים סכיזופרניים, מצבים פראנואידים, דמנציות שטיוניות, ועוד. המצבים הפסיכוטיים נכנסו בדרך כלל לקטגוריה הכללית של "שגעון".


למעשה המאפיין של רוב ההפרעות הפסיכוטיות הקלות עד בינוניות הוא שהאדם לרוב מתנהל בצורה די תקינה המזכירה חיי אדם בריא בנפשו, אמנם הוא חווה בתוך נבכי נפשו חוויות יוצאות דופן כפי שיודגמו להלן. עיקר ההפרעות שחווה החולה הן הפרעות חשיבה. הפרעות של תוכן החשיבה כוללות מחשבות שווא (דלוזיות) מסוגים שונים; של רדיפה, גדלות, יחס, דת, קנאה, אהבה או מסוג סומטי (גופני). מחשבת שווא של רדיפה עשויה להיות למשל האמונה שהשב"כ מחפש אחר החולה: במצב זה הוא עשוי ללכת ברחוב ולהיות בטוח שכל אדם שהולך אחריו הוא סוכן. מחשבות שווא של גדלות או דת עשויות להתבטא בכך שהחולה חושב שהוא המשיח, והוא עשוי, לדוגמה, לשכור חמור ולרכוב עליו בואכה ירושלים (סינדרום ירושלים). מחשבות יחס עשויות להתבטא בכך שהחולה יאמין שהשדרנים בטלוויזיה פונים אליו אישית. מחשבות שווא מסוג קנאה עלולות להביא את החולה לקנא לבן זוגו באופן קיצוני, לחשוד שבן הזוג בוגד או מתכנן לעזוב ולאסור עליו לקיים קשרים חברתיים - כל זאת על סמך פרטים חסרי משמעות. במחשבות שווא של אהבה החולה מאמין שאדם מסוים אוהב אותו, פעמים רבות האוהב המדומה הוא אדם מפורסם או בעל סמכות (כמו הרופא המטפל). מחשבות שווא מסוג סומטי עשויות להיות אמונות גופניות ביזאריות: לדוגמה, החולה עשוי להאמין שישנם חייזרים השוכנים בבטנו והורסים את פוריותו. חולים עשויים להאמין שאנשים אחרים שולטים במחשבותיהם ו"משדרים" להם מחשבות, או לחלופין שהם עצמם שולטים באירועים חיצוניים בצורה על טבעית (כגון לגרום לשמש לזרוח או לשקוע, לגרום לרעידת אדמה)


כאשר ההפרעות הפסיכוטיות אינן מטופלות ישנו סיכוי סביר להחמרת התסמינים עד כדי שינוי התנהגותי קיצוני או –במצבים קשים- שקיעה במחלה ללא יכולת ריפוי.


אציין שתי תתי קבוצות בתחום ההפרעות הפסיכוטיות על מנת שנוכל להבין את מאפייני ההתנהגות של שוטה לדבר אחד אשר בשאר ענייניו הוא מתנהג כבריא.


סכיזופרניה


בעברית- שסעת - היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת ומגוונת בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות. המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, מחשבות שווא שאינן מציאותיות,  הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, צמצום רגשי, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיוזמה, בעיות קוגניטיביות (בזיכרון, קשב, פונקציות ניהוליות וכו'), התנהגויות מוזרות המוסברות על ידי החולה כחוויות פנימיות עמוקות ומסעירות (שנובעות כמובן מהזיות, מחשבות שווא), ועוד.


ישנם סכיזופרניים החווים תסמינים חיוביים וישנם החווים תסמינים שליליים-


תסמינים חיוביים : כוללים אמונות שווא (דלוזיות)  או הזיות (הלוצינציות).


תסמינים שליליים: כוללים אפקט קיהיון - השטחה או הקהיה רגשית, דיבור או שפה "עניים" בצורה או בתוכן (חסימה בדיבור), הזנחה אישית היגיינה ירודה, לבוש מרושל, חוסר מוטיבציה, חוסר הנאה כללי, נסיגה חברתית, מחשבות אובדניות וכד'. 


הפרעה דלוזיונאלית


זוהי הפרעה נפשית, המסווגת כסוג מסוים של הפרעה פסיכוטית, ולמעשה הנה מחשבת שווא של אדם כגון: מחשבות רדיפה, נאהבות, מחשבות גדלות (שגעון גדלות) וכדומה. זוהי אינה סכיזופרניה בה הדמיונות לא מציאותיים, הדלוזיות אינן מופרכות בתוכנן, כלומר מדובר במחשבות ואמונות אשר יכולות להתקיים במציאות, אמנם אינן קיימות. כמו כן התפקוד היומיומי אצל מרבית חולים אלו הינו שמור יחסית. כמחצית מן החולים מחלימים בטווח הארוך, 30% נותרים ללא הטבה במצבם.


נראה בבירור על פי הנתונים שהוצגו עד כה ששגרת חייהם של החווים הפרעות פסיכוטיות לא נפגעת אלא משתבשת במעט, מה שיכול לאפשר להם להיות אנשי שיחה, מביני עניין, אפשר שהנם אף בעלי תפקידים בכירים וחשובים, אך עמוק בנפש הם חולים. 


עד כאן בראייה רפואית-פסיכיאטרית. כעת נתחיל להבחין במצב בעיניים הלכתיות:


התוספות על מסכת חגיגה (ג ע"ב) כתבו: "כיוון שהוא שוטה באחד ודאי יש להחזיקו בחזקת שוטה לכל דבר"


וביאר התבואות שור (יו"ד א, יא) כוונת התוס' שיש להחזיקו בחזקת שוטה לכל דבר פירושם שכאשר הוא עושה מעשה שטות בדבר אחד ואין באפשרותנו לבדקו בדיקה יסודית אזי אנו מניחים שהוא שוטה לכל דבר, אך אם נוכל לבודקו והוברר שבשאר דבריו הוא בן דעת, שואל ומשיב כהלכה ומדבר בחכמה אינו נידון כשוטה שהרי "אי אפשר שיהיה שוטה בדבר אחד וחכם בשאר דבריו".


משמע מהבנת התבואות שור, ששוטה הוא מצב גמור- מוחלט ואם האדם חווה מצב נפשי כלשהו אך הוא לא מפריע לשיקול דעתו ולהבנתו של האדם- מוכח שאינו שוטה, שהרי הפגיעה אצלו היא מוגבלת וממילא אין חשש בכל שאר תחומי החיים לשטות ולכן פסק התבוא"ש וכן האג"מ (אהע"ז ק"כ) פירש כך את התוס', וכך נקטו רבים מן הפוסקים.


אמנם יש מן הפוסקים שחולקים על כל האמור- ראשית נציין את הרמב"ם המפורסם שהזכרנו במאמרים הקודמים שלא חילק כלל בין שוטה גמור לבין שוטה לדבר אחד ואכמ"ל בדעתו. אמנם היו פוסקים שקיימו את החילוק בין שוטה לדבר אחד לבין שוטה גמור באופן תיאורטי אך לא באופן מעשי, ולטענתם כידוע שוטה צריך בדיקה אמנם אין בדיקת השוטה לדבר אחד מועילה וביאר הטעם בעל העונג יו"ט (קנ"ג)-


ניתן לפרש בשתי דרכים:


האחת- כיוון שנשתבשה דעתו בדבר אחד אף אם לכאורה הוא מדבר ומתנהג כשורה אין אנו יכולים לסמוך על שיקול דעתו בכל הדברים. משום שאי אפשר לדעת אילו מחשבות שטות מתרוצצות עתה בראשו ומה מניע אותו באמת. כיוון שדברים אלו אינם ניתנים לבדיקה, כי אין אפשרות להוכיח שהפגיעה מוגבלת לדבר אחד.


השנייה- השוטה לדבר אחד נידון כשוטה גמור לא משום ששטות זו גורמת לנו לפקפק בשפיותו בשאר דברים אלא מפני ששטות זו בפני עצמה מחילה עליו שם שוטה אף שבשאר דברים הוא אכן שפוי. הגדרתו כשוטה נובעת מקביעה הלכתית ואינה תלויה בבדיקה או בהבחנה של שפיות בשאר דברים.


כלומר ההלכה לא מקבלת מצב של "שוטה למחצה" ומי שהוא שוטה לדבר אחד דינו כשוטה לכל דבריו. ועל כן לא שייכת בו בדיקה בשאר דברים, כי על אף שהוא מבין בהם ופועל בשיקול דעת- דינו כשוטה.


בשבוע הבא בעז"ה נעסוק בנפק"מ ונבאר הלכה כמאן ומדוע.


(פורסם באשכולות 340 - בהעלותך תשע"ה)


 

 

 

השיעור ניתן בי"ח סיון תשע"ה

קוד השיעור: 6428

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר בענייני רפואה והלכה (זמן קיץ תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור: