ישיבת כרם ביבנה

הרב מנחם מנדל כשר - "תורה שלמה"

מרדכי קימלמן


ר' מנחם מנדל כשר נולד בשנת ה'תרנ"ה (1895) והלך לבית עולמו בכ"ז מרחשוון ה'תשמ"ד (1983). מגיל צעיר החליף מכתבים עם גדולי התורה של אותה תקופה ואף החל את פירושו לתורה, 'תורה שלמה'. לאחר נישואיו התיישב בעיר דווארט, ובשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה ארצה והקים בשליחות האדמו"ר מגור את ישיבת שפת אמת. הרב כשר עמד בראשה כשנתיים, אולם לאחריהן נאלץ לרדת לארה"ב כדי להמשיך את מפעלו המרכזי 'תורה שלמה', בו החל לעסוק ועודנו בארץ. הרב כשר התעסק אף בצרכי ציבור בצעירותו כך ששימש כמזכיר של מועצת גדולי התורה, פעל לקניית קרקעות בחברון ופעל לעלייתו של האדמו"ר מגור ארצה – מה שבדיעבד הציל את חייו של האחרון. בשנת ה'תשט"ז (1956) גילה הרב כשר אוסף כתבי-יד של הרוגוצ'ובר והקים מכון להוצאת הכתבים על-מנת להוציאם לאור.
נכדו מספר, שבכל משפט שני של הרב כשר היה השורש דפ"ס – "מה אני מדפיס", "צריך להדפיס", "נדפיס". ואין זה מפתיע לאור כמות הכתבים האדירה שהוציא מתחת ידו – כתשעים חיבורים. אין באפשרותנו למנות כל כתביו, מאמריו וקונטרסיו – אך ננסה לעמוד על העיקריים שבהם; מפעלו המפורסם והגדול ביותר הוא 'תורה שלמה', במסגרתו יצאו כמעט ארבעים וחמישה כרכים מקיפים עד סוף ספר במדבר. בכרכים אלו ליקט הרב כשר את כל התורה שבע"פ שהופיעה על פסוקים אלו, כולל עשרות כתבים שלא שזפתן עין עד אז, ועל כל אלה צירף ביאור ארוך בתוספת הגהות וציונים. לכל כרך גם הוסיף עשרות מאמרים למדניים מפרי עטו כ'מילואים'. הרב כשר ניהל חלופת מכתבים מסועפת עם גדולי הדור דאז, ואת החשובים שבמכתבים אלו איגד יחד עם בירורי הלכה לכדי שו"ת – 'דברי מנחם'. יוער כי אמנם רוב מכתביו מצעירותו אבדו, אך עדיין ניתן למצוא בח"א תשובה של הרב אלישר (ה'חכם באשי') שיועדה לרב כשר כאשר היה בן חמש עשרה.
כאמור, הרב כשר היה חלוץ פרשני תורת הרוגוצ'ובר ובמסגרת המכון שהקים – הוציא יחד עם בנו את פירושי הרוגוצ'ובר לתורה, למורה נבוכים ולמסכתות אחדות, וכן את 'מפענח צפונות' – שם ניסה לפרוס לציבור הרחב את תורת הרוגוצ'ובר.
הרב כשר היה ציוני נלהב, ואת כתב ההגנה השלם שלו על הציונות פרש בספר 'התקופה הגדולה'. בנוסף, כתב בספר נפרד, 'ארבעת הרועים' שמו, על דרכם של הגר"א, של הבעש"ט, של אור החיים ושל החת"ם סופר בנושא הגאולה. לאחר שהתהלכו ניל ארמסטרונג וחברו על הירח בתשכ"ט (1969), הוציא קונטרס בן שבעים ושניים עמודים 'האדם על הירח', בו דן על היבטים הקשורים לכך: ברכת הלבנה, שיטת הרמב"ם בגלגלים, החיים על הירח ע"פ ההלכה ועוד. יחד עם הרב יעקב מנדלבוים הוציא רשומה בשם 'שרי האלף' , המרכזת מידע על כל כתבי תנאים, אמוראים, גאונים וראשונים, כולל מספר המהדורות של כל ספר ואף מחקרים שנכתבו על ספרים אלו ולרוב פורסמו במקומות נידחים שאין יד הלומד מגעת. בספר 'הרמב"ם והמכילתא דרשב"י' מוכיח הרב כשר שמול הרמב"ם הייתה ניצבת המכילתא דרשב"י, והוא מפרש כמאה הלכות במשנה תורה על פיה. בנוסף לזאת, ערך עשרים וחמישה מגליונות כתב העת 'נעם' שעסק בבעיות הלכתיות מודרניות, כאשר הוא בעצמו כותב חלק לא מבוטל מן המאמרים.
כתב הר"מ בהלכות דעות (ו, י): "אחד יתום מאב ואחד יתום מאם, ועד אימתי הם נקראים יתומים לענין זה וכו'" – ותמהו כולם מנין לו לרמב"ם שאף יתום מהאם נקרא יתום? והביא הרב כשר על-זה את דברי הרוגוצ'ובר שכתב שמצד אחד בב"מ דף ע' מבואר שבימי שמואל, היו בני מר עוקבא יתומין, אך מצד שני התוס' בנזיר נג ע"א הוכיחו שרבא (שהיה לאחר שמואל) פעל בימי מר עוקבא. אלא תיפתר ע"פ רש"י בסנהדרין כח ע"ב שממנו משתמע שנפטרה אשתו של מר עוקבא בחייו. ומובן שהמקור ה'אמתי' הוא מהמכילתא דרשב"י, ששם נאמר "ויתום, אחד יתום מאב ואחד יתום מאם", אם כי הרב כשר מוסיף רמז ממגילת איכה (ה, ג) "יתומים היינו ואין אב".
לא מעט פעמים אנו מוצאים שהביא הר"מ דרשות מפסוקים, ומקור להם – אין. על-כן החליטו מפרשי הר"מ שדרכו להביא דרשות פסוקים על פי עצמו. אולם הרב כשר מראה מקור להרבה דרשות מהמכילתא דרשב"י, ועל-כן מסתבר יותר לומר שאף שאר הדרשות שלא מצאנו להם מקור – יסודם במקורות חז"ל שעדיין נעלמים מאתנו.


(פורסם באשכולות 318 - פרשת וישלח תשע"ה)

 

 

השיעור ניתן בי"ד כסלו תשע"ה

קוד השיעור: 5918

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

פורסם באשכולות 318 - פרשת וישלח (זמן חורף תשע"ה)

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור: